שיוך דירות – שיוך קנייני או חלופת האגודה?
"שאלת מיליון הדולר",
בנושא כה חשוב כמו שיוך דירות, יש לקחת בחשבון את מרקם החיים הייחודי ששייך לקיבוצים.
קיבוץ במהותו הינו "אגודה שיתופית" ומרבית חזונו של הקיבוץ הינו על בסיס שיווין, שיתוף והדדיות.
במהלך של שיוך, מכל סוג, חזון זה עלול להיפגע ונסביר,
שיוך ישיר –
במתווה השיוך הישיר שהיא כיום השיטה הרווחת והנפוצה, החבר מופנה לחתימת הסכם חכירה ישיר מול רמ"י ובתמורה לכך משלם החבר את דמי ההיוון בהפחתת ההנחות.
בשיטה זו הקיבוץ בעצם מאבד כל אחיזה בנכס והנכס הופך להיות אישי ופרטני.
יש שיגידו שהקיבוץ מאבד את זהותו הנדלני"ת בתהליך שכזה.
הרישום ברמ"י במקרה זה נרשם ישירות ע"ש הלקוח ורמ"י היא החברה שמנהלת את רישום הזכויות.
יש לכך בהחלט משמעויות רבות שהקניין הופך להיות פרטני, ערבות הדדית הינה נדבך יסוד בקיבוצים ובתהליך שכזה שהופך את הכלל לפרט ובייחוד בתחום הנדל"ן, נדבך זה נפגע משמעותית.
שיוך דירות יכול להשפיע על המערכת הפיננסית של הקיבוץ ובכלל על מרקם החיים הייחודי של הקיבוץ שעיקריו הינם ההפך.
חלופת האגודה –
במתווה זה, הקיבוץ הוא החוכר הראשי והחבר יחזיק בקרקע תחת הקיבוץ כשהקיבוץ משמש כ"חברה משכנת".
במתווה זה הקיבוץ נשאר כבעלים העיקריים של הקרקע אך בפועל כל חבר משלם את דמי ההיון הפרטניים שלו לרמ"י באמצעות הקיבוץ שמשלם בעבור כל קרקעות הקיבוץ בתשלום אחד מרוכז.
רמ"י מכיר בחבר כחוכר המשני של הנכס אך הקיבוץ מנהל את רישומי הזכויות כ"חברה משכנת".
בתהליך זה המרקם הייחודי של הקיבוץ אמנם נפגע, אך יש שיאמרו שפחות מכיוון שהקיבוץ כאמור "מנהל" הנכסים.
דעות ואורח חיים:
בשני המקרים כמובן שכל החברים ללא שוני כפופים לתקנוני הקיבוץ ולכללים הנהוגים בקיבוץ.
כמו בכל שאלת מיליון דולר, אין תשובה אחת שתהיה נכונה לכולם.
לכל קיבוץ יש את סגנון החיים הייחודי שלו ומה שמתאים לו ולחבריו על פי אורחות חייהם.
על כן, שאלה זו צריכה להישאל ולהיבחן ספציפית בכל קיבוץ וקיבוץ.